גזרי דין בגין זיוף ומכירת מסמכים הנחזים כדיפלומות ותארים אקדמיים מחו"ל

1.         הנאשמים הורשעו בהכרעת דין מפורטת מיום 30.1.11. העבירות בהם הורשעו, בתמצית שבתמצית, הן זיוף מסמך בנסיבות מחמירות המתייחסות לכך שנאשם 1 (להלן: הנאשם) באמצעות הנאשמות ניהל עסק של זיוף ומכירת מסמכים הנחזים כדיפלומות ותארים אקדמיים של אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם, כאשר התעודות נמכרו תמורת כסף בלי שהיה ביניהם לימוד או תוכן כשלהו. בנוסף יוחסו לנאשמים עבירות על פקודת מס הכנסה, אי ניהול פנקסי חשבונות, העלמת הכנסות ואי ניכוי מס במקור. בנוסף הורשע הנאשם בעבירות איומים והפרת הוראה חוקית, בכך שפנה לעובדים שלו, איים עליהם ושוחח איתם בניגוד לתנאי שחרורו ממעצר. הגיע העת לגזור את דינם של הנאשמים.

2.         ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר, מספר רב של שנות מאסר, וקנס כספי גבוה. בטיעוניו ציין כי הנאשם הפך את ישראל למעצמה של זיוף תארים אקדמיים כאשר מכר אלפי דיפלומות ללקוחות בכ-100 מדינות, בתעשיה האופיינית למדינות העולם השלישי, תוך גריפת רווחים.

עוד ציין ב"כ המאשימה כי הנאשמים לא שילמו כלל מיסים ולא ניהלו ספרי חשבונות. זאת גם לאחר שהנאשם הזמין וקיבל חוות דעת מקצועית שלפיה ברור שהיה עליו לשלם מיסים, ואף לאחר שנעצר ונחקר על ידי רשויות מס הכנסה המשיך בעסקיו ללא שינוי. התובע ציין כי הנאשם קיבל סכומי כסף גדולים מאד, וכי לצורך עבירות המס יש חשיבות לסכומי ההכנסות. ולאו דוקא לרווחים שנוצרו. לטענתו את חוסר הוודאות הקיים בנוגע לסכומים יש לזקוף לחובת הנאשם, אשר לא ניהל ספרים.

התובע טען עוד כי באי תשלום המס פגע הנאשם בכלל החברה, בכך שלא נשא בנטל הוצאות הבריאות, הרווחה, הביטחון וכיוצ"ב המסופקים לו על ידי המדינה. בנוסף פגע גם בעובדיו, בעבירה של אי ניכוי מס במקור. פגיעה נוספת בעובדים היתה בעבירות הנוספות בהן הורשע הנאשם, עבירות של איומים והפרת הוראה חוקית שאף היא באה לידי ביטוי ביצירת קשר אסור עם עובדיו.

ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם לא הביע חרטה על המעשים, אף לא בעדותו שבה האשים מעורבים אחרים, ללא נטילת אחריות על עצמו, וכי הפר את החוק באופן חסר עכבות ומעצורים.

בנוגע לטענות שהועלו במהלך המשפט על ידי הנאשם טען התובע כי הנאשם ניהל את התיק באופן מכביד, כשהוא מעלה טענות מקדמיות וטענות שונות בנוגע לחומר החקירה על אף שכל בקשותיו נענו, וכי בניהול ההוכחות בתיק רחב ההיקף הנאשם כמעט שלא ויתר על עד מבין עדי התביעה. עוד ציין כי עניינו של הנאשם כאן שונה מנאשמים אחרים שהועמדו לדין בעבירות דומות, הן בהיקף העבירות והן בכך שכתבי האישום האחרים התייחסו לעובדים שכירים שהועסקו על ידי הנאשם. רובם של אותם עובדים אף הודו והעיבו חרטה, ועל כן אין ללמוד מהעונשים שהוטלו עליהם לעניינו של ענשם שבפני.

התובע ציין כי הנאשם היה נתון במעצר בית במשך 53-54 יום ולאחר מכן במעצר בית מלא במשך שמונה חודשים ועשרה ימים. לאחר מכן היה נתון במעצר בית חלקי עם אפשרות יציאה לעבודה בפיקוח, כשמספר המפקחים שאושרו הגיע עד 14, ובכך ניתנה לנאשם גמישות רבה יחסית.

3.         ב"כ הנאשם תיארו את קורות חייו של הנאשם, שעלה מארצות הברית, שירת בצה"ל וחי בישראל עם משפחתו. הנאשם הקים את הנאשמות 1 ו-2 לצורך עיסוק בעסקי מחשבים לגיטימיים, ונחשף באקראי לעסקי זיוף תעודות שהפעילו אחרים. לטענת הסניגורים הנאשם החל את דרכו במתן שירותי סליקה אצל חברות אשראי לעסקים אחרים של זיוף תארים, ובשל לחץ של אותם אנשים והפסדים כספיים שנגרמו לו בעסקי הסליקה, נכנס גם הוא ל"עסקי" זיוף התעודות. עם זאת ציינו הסניגורים כי הנאשם ניהל את העסק מבחינת קשרים עם גורמי חוץ, בנקים, חברות אינטרנט וכדומה, אך הוא לא עסק בעצמו במכירת התעודות. בתחום הניהול שעליו היה הנאשם מופקד, הוא לא נחל הצלחה רבה, ולטענתו העסקים היו מצויים בקשיים תמידיים, והעובדים השכירים בעסק השתכרו יותר מהנאשם עצמו.

בנוגע לעבירות המס ציינו ב"כ הנאשם כי בפועל לא היו כלל רווחים בעסק, וכי חלק ניכר מהתקבולים היו הכנסות של עסקים אחרים, שהנאשם נתן להם שירותי סליקה בלבד. באשר לאי ניכוי מס במקור ציינו כי על פי חוזי ההעסקה של העובדים בעסק היתה האחריות לתשלום המיסים מוטלת עליהם, וכי העובדים עצמם נהנו מהמצב, שאיפשר הגדלת הכנסותיהם ובמקרים מסויימים גם קבלתן בחו"ל.

לעניין עבירת הזיוף טענו ב"כ הנאשם כי ההרשעה בעבירה זו חריגה כיון שהמסמכים שזוייפו אינם נחזים כלל כמסמכים שמערכו במדינת ישראל, ולא כמסמכים הקיימים במציאות, שכן המוסדות האקדמיים שהנפיקו, כביכול, את התעודות אף הם פיקטיביים. בנוסף, לא היה קרבן ולא הובאו ראיות לפגיעה כתוצאה מזיוף המסמכים.

טענה נוספת שהועלתה על ידי הסניגורים, הן בטיעונים לעונש והן בשלבים קודמים בניהול המשפט, היתה אפליה ואכיפה בררנית. על פי הנטען כתבי האישום נגד מעורבים אחרים הוגשו באיחור, ועל מנת לצאת ידי חובה. רבים מאותם נאשמים לא הורשעו וזכו לענישה מקלה. נגד אחרים שהפעילו עסקים דומים לא הוגשו כלל כתבי אישום, כיון שעזבו את ישראל.

ב"כ הנאשם טענו כי עבירות האיומים בהן הורשע הנאשם אינן משמעותיות ואחד התיקים אף נסגר בעבר ונפתח רק לאחר הגשת כתב האישום בעבירות אחרות. לגבי הפרת ההוראה החוקית ציינו כי בית המשפט שדן בתנאי המעצר חילט סכום של 5,000 ש"ח מהערבות שהפקיד הנאשם, וניתן להסתפק בכך.

4.         הנאשם עצמו ניצל את זכות המילה האחרונה והביע חרטה על המצב אליו הגיע ועל תוצאותיו. הוא הרחיב את הדיבור בנוגע לקושי שבמעצר הבית הממושך בו היה נתון, והקשיים בתחום התעסוקתי, הכלכלי והמשפחתי הנובעים ממנו.

הנאשם הגיש מכתב מכב' הרב שלמה בקשט, הרב הראשי לאודסה והמחוז, המכיר מקרוב את הנאשם ואת אשתו. כמו כן העיד לזכותו כב' הרב דניאל ביטון, שהתייחס לקשיים שעברו על הנאשם ומשפחתו וביקש להקל בעונשו.

5.         שני הצדדים הפנו לפסקי דין רבים  לתמיכה בעמדתם. מבין ההפניות הרבות אתייחס למספר נושאים רלוונטיים:

בת"פ (תל-אביב-יפו) 7146/01, מדינת ישראל נגד רביזדה בנימין, עסק הנאשם בניכוי שיקים והורשע בעבירות של העלמת הכנסות תוך שימוש בערמה ותחבולה. גזר הדין מתייחס, בין היתר, להעדר שיתוף בפעולה של הנאשם בחקירה ולהימנעותו מהסרת מחדלים - נסיבות הרלוונטיות גם לענייננו. לאחר ניתוח של פסקי דין ושיקולים רלוונטיים לענישה בעבירות כלכליות, נדון הנאשם לחמישים חודשי מאסר בפועל, למאסר על תנאי ולקנס בגובה ניליון ש"ח עליו, וכן קנס נוסף בגובה 1.5 מיליון ש"ח על החברה שניהל שאף היא הורשעה.

בתיק עמש"מ 13250-02-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, מסאלחה נגד מדינת ישראל, נדון עניינו של מי שהורשע במכירת תארים אקדמיים פיקטיביים והפך את הדבר לדרך חיים, וכן הורשע בעבירות נוספות. המערער שם נדון בבית משפט השלום בנצרת לעונש של מאסר בפועל למשך שישה חודשים שירוצה בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ש"ח. עם זאת, באותו מקרה לא יוסחו לנאשם עבירות מס ואף לא הפעלה של מערכת תמיכה שלמה, עובדים נוספים וכדומה שהיו בענייננו.  בנוסף, הנאשם שם גם פוטר מעבודתו והעונש כלל ועונשים משמעתיים בעלי משמעות כספית כבדה, כגון שלילת פנסיה.